עם פרוץ המגפה הפך הבית למקום שאמור לספק את רוב המשאבים החומריים והסימבוליים הדרושים לנו בהתמודדות עם המשבר. האם הוא מסוגל לעמוד במשימה?

חיים עירוניים היו שם קוד לשעות מרובות בפקקים שלצדן נגישות לשירותים ולפנאי, אבל הקורונה פירקה את כל מה שידענו על עיר ועל החיים בה. אם נשתמש בתובנות של הפירוק הזה, נוכל לבנות שגרה שבה הבניין, השכונה והרחובות יהיו טובים אלינו

במדינות מתוקנות, ממשלות בונות ומשכללות לעצמן עם השנים "מוח" מדיניות – מערך של יכולות אנליטיות, ארגוניות, ביצועיות ופוליטיות, שיאפשר למשרדים השונים להתמודד עם כל צרה. ממשלות ישראל פירקו במו ידיהן את המוח הזה לאורך שנים. ואז הגיעה הקורונה

בתירוצים של הגנה ואהבה, שולל העולם המערבי מהזקנים את שיקול דעתם, את חירותם ואת כבודם. ככל שגדל התסכול לנוכח המשבר, כך רבו היוזמות להפרדת הזקנים ולהרחקתם מהמרחב הציבורי ומטווח הראייה. העולם שייך לצעירים, גרסת המגפה

מחקרים מכל העולם מראים כי הגורם החשוב ביותר בהתמודדות עם משבר הקורונה הוא רמת האמון בין האזרחים למוסדות השלטון.

המתח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בישראל הגיע לשיאו בימי המגפה ופעולתו הכושלת של משרד החינוך היא הדוגמה המובהקת לצורך בחלוקת סמכויות בין שני הדרגים. תהליך השינוי חייב להתבסס על ההבנה שהרשויות המקומיות הן אלה שיודעות מה טוב לתושבים שלהן

סכסוכי עבודה בישראל מתוארים פעמים רבות כשדה קרב. בצדו האחד – עובדים מאורגנים שדואגים רק לעצמם. בצדו השני – משק ומעסיקים שנאנקים תחת כובד משקלו של הצד שכנגד. במשבר הקורונה, הוכיחה העבודה המאורגנת שלא רק שהיא אינה הבעיה, היא למעשה הפיתרון. לכלל העובדים

השנה האחרונה הקצינה את השיסוי והפילוג, והלהבות הפוליטיות מסרבות לגווע מול משבר חריף מאין כמותו. כדי לחולל שינוי, המרכז-שמאל חייב לפעול באופן דואלי – להילחם עד חורמה להחלפת השלטון ובו זמנית להילחם על מקומן של כל הקבוצות בחברה בישראל

הביוגרפיה של מרגרט תאצ'ר מספקת לראשונה בעברית היכרות עם הניאו-ליברלית הראשונה שעמדה בראש מדינה. אבל לא פחות מזה, היא מראה את חשיבותם של מכוני מחקר ורעיונות לשינוי פוליטי משמעותי

לתחרות העזה מכיוון אתרי הסטרימינג הצטרף וירוס הקורונה שהשבית את האולמות וגרם לנזקים כלכליים עצומים. ובכל זאת, כמו בשוברי הקופות הגדולים שלו, נראה שגם הפעם הקולנוע ימציא עצמו מחדש וישאר איתנו גם ביום שאחרי המגפה

ב-2008 כתבה רבקה סולניט את המסה ששימשה השראה למושג "הסגברה". בספר שנקרא על שם המסה פורצת הדרך ההיא, משרטטת סולניט את מפת יחסי הכוח בעולם, מעניקה קול ומדייקת שפה לנשים בכל העולם ובין לבין מצליחה גם להציע גם נחמה

הנחיות הריחוק החברתי אכן מנוגדות למאפיינים התרבותיים של החברה הערבית והפערים בין מערכות החינוך רק החריפו עוד יותר, אבל מה שאזרחי ישראל הערבים באמת צריכים כדי להתמודד עם משבר הקורונה הוא שמדינת ישראל תפסיק לראות בהם איום ביטחוני

חודשים ארוכים חזרנו ומחאנו להם כפיים, אבל מרבית העובדים החיוניים סובלים מעבודה במשרות רעות – ארעיות, בעלות שכר נמוך ותנאי עבודה גרועים. עיצוב מחדש של שוק העבודה, כך שיכיר בהם וייטיב עמם, צריך להיות המשימה העליונה של השמאל

משבר הקורונה מצטרף לשרשרת התנגשויות בין הפרדיגמה הכלכלית השלטת ובין המציאות, ועשוי להיות עוד סדק גדול בדרך להחלפתה. האלטרנטיבה תשים דגש על שירותים ציבוריים גם במחיר של חוב ממשלתי גבוה, ועל חיים ראויים יותר שאינם תלויים רק בגודל ההכנסה מעבודה

האם מגפת הקורונה תוליד חברה צודקת ובריאה יותר? כדי להפוך את המשבר הנוכחי לנקודת מפנה היסטורית, כדאי ללמוד כמה לקחים ממהפכות העבר

בשנות ה-40 של המאה הקודמת הזהיר קרל פולני מפני הסכנה החברתית הטמונה בשווקים חסרי עכבות, שאינם כפופים למוסדות דמוקרטיים. הכלכלן ההונגרי החשוב סיפק כבר אז הסברים למה שמתרחש בשנים האחרונות – מהעלייה של דונלד טראמפ ועד לפופולריות של ברני סנדרס