
היום שאחרי טראמפ
> מייקל קופלו
ג׳ו ביידן הוא דמוקרט מתון וזהיר שהיה מעדיף להעביר את הנשיאות שלו – אם תהיה כזו – בכמה שפחות עימותים עם ישראל. המהלכים הפרועים של קודמו, שאיפות הסיפוח של נתניהו, והתחזקות האגף השמאלי במפלגה שלו יקלקלו לו כנראה את התוכניות

אף אחד לא מדבר על צדק
> עינת רונן
סבבי המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים התמקדו תמיד בהיבטים מעשיים של סוגיות הליבה, אבל האפשרות לדמיין שתי מדינות שחיות זו לצד זו בשלום עוברת דרך שני עמים שמחויבים לבניית אמון ביניהם. זה יקרה רק כשסוגיות של צדק מעברי יעלו על השולחן

שובר שוויון
> מיכאל מנקין
למרות קווי דמיון בהצעות הקונקרטיות והמילים המטושטשות שנבלעות בקלות בגרון, האידיאולוגיה שמאחורי גישת צמצום הסכסוך ברורה מאוד: המשך השליטה של ישראלים על פלסטינים. שמאלנים שמאמינים בשוויון לא יכולים לעמוד מאחוריה

מותו של האליבי הישראלי
> מיכאל ספרד
לאורך עשרות שנים טענה מדינת ישראל כי השליטה הצבאית בשטחים ושלילת זכויות האזרח של הפלסטינים הן עניין זמני בלבד, ולכן לא ניתן להתייחס אליהן כאפרטהייד. ואז הגיעה ממשלת נתניהו הרביעית – ואיתה סיפוח הגדה

תרגיל בהתעוררות
> שאול אריאלי
כיצד צה"ל יגיב אם הרשות הפלסטינית תקרוס? מה יקרה בתוך ישראל אם תפרוץ אינתיפאדה בשטחים? והאם אפשר יהיה לחזור אי-פעם לשולחן המו"מ? אל"מ (מיל') שאול אריאלי משרטט את התרחישים השונים שעלולים להתממש בעידן הסיפוח

התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי
> ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, קסניה סבטלובה, נדב תמיר, ד"ר רועי קיבריק
כבר שנים שנבואות הזעם על התרסקות המעמד הבינלאומי של ישראל אינן מתממשות. האם כל זה הולך להשתנות בעקבות סיפוח השטחים?

אסטרטגיית יציאה
> יהודה שאול
עמוס עוז קרא לו "התנגשות טרגית בין צודקים לצודקים", אבל בניגוד לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הכיבוש נתון לשליטתה המוחלטת של ישראל. מפתרון למצוקת הדיור החרדית ועד להעברת הסמכות לרישום האוכלוסין הפלסטיני – למדינה יש דרכים לסיים את הכיבוש בלי לפגוע בביטחון אזרחיה

אומרים לנו שיש התנתקות אחרת
> עינת וילף ושני מור
מקובל לחשוב שמדיניות ישראל בשטחים כללה רק שני מודלים של פעולה: עם אזרחים ועם צבא – כמו בגדה המערבית, או בלי אזרחים ובלי צבא – כמו שנעשה בעזה. אבל בצפון השומרון יישמה ישראל מודל שלישי ומוצלח. זו ההתנתקות שכדאי לשכפל בעתיד

המדינה שבדרך
> עדאל שדיד
רוב התומכים בפתרון שתי המדינות לא מכירים כמעט את המתרחש במה שהייתה אמורה להיות המדינה הפלסטינית העצמאית ובחיי תושביה. מוסדותיה, שנבנו לאורך עשורים, מאיימים עכשיו להפוך לאגדה. רוב האחריות מוטלת על ישראל, אבל מעשיה של הרשות הפלסטינית הופכים גם אותה לאשמה

התחברות מרחוק
> רוב גייסט פינפולד
היא הורידה את מספר הנפגעים הישראלים, נעשתה בתיאום הדוק עם האמריקאים תמורת ערובות שמומשו, והיתה תוצאה של אסטרטגיה מחושבת ולא של גחמה פוליטית של כמעט נאשם בשחיתות. הימין הצליח לקבע אותה ככישלון נחרץ בדעת הקהל הישראלי, אבל ההתנתקות מעזה היתה הצלחה

מזרח תיכון חדש
> אסף דוד
האביב הערבי הוריד את קרנה של הדת בפוליטיקה, חיזק את מוסד המדינה והוליד את האזרח הערבי, אך הוא הכה קשות בתמיכה בפלסטינים בקרב מדינות ערב והותיר אותם לבד לגורלם. הלאומיות הפלסטינית אומנם שרויה במצוקה חריפה, אך בלעדיה לא ייכון שקט בר-קיימא בין הים לנהר

שמאלני כל העולם - התאחדו
> נמרוד גורן
על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס אידיאולוגי וכך למקסם את כוחו ולהגדיל את השפעתו הפוליטית