Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
צילום מסך
מאז יצאה ישראל למתקפה בעזה, בתגובה למתקפת הטרור האכזרית של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, נדמה שהוויכוח על המשפט הבינלאומי הפך בישראל לרגשי: או שאתה "בעד החיילים" – או שאתה "משתף פעולה עם האג". השיחה עם פרופ’ דוד קרצמר, מהקולות הבכירים והמנוסים בישראל בתחום המשפט הבינלאומי, מציעה נקודת מבט אחרת: עניינית, מפוכחת – ובעיקר מטרידה.
לא פעם אנחנו נוטים לתפוס את החוק הבינלאומי ככללים הנכפים על ישראל מבחוץ, כמעין אילוץ שצריך להתמודד איתו, כמעט כמו עם עוד יריב. קולות רבים בישראל טוענים שמדינות העוינות את ישראל משתמשות בחוק הבינלאומי כדי לקשור את הידיים שלה ולעזור לחמאס. השיחה עם קרצמר מבהירה שהמצב שונה לחלוטין.
ברמה המשפטית, החוק הבינלאומי הוא חוק פלילי שחל על ישראלים ככל חוק. ישראל עצמה, לרבות ראש ממשלתה, היא ששבה ומצהירה שהיא פועלת בהתאם לדין הבינלאומי. ומעבר לכך, החוק הבינלאומי עוסק בעניין המוסרי הבסיסי הגורס שגם בזמן מלחמה, כאשר הנשק מדבר והרגשות עזים, צריך לגלות אחריות עליונה לחייהם של אזרחים; אפילו אם הם תומכים בפעולות נגדנו.
קרצמר לא מצטרף למקהלה שממהרת לטעון שחיילים ישראלים ביצעו פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. אבל הוא חוזר ומדגיש שישראל אינה יכולה לבחור להתעלם מהאפשרות שדברים כאלה בוצעו. ממשלות ישראל הן שהורו לגבש כללים ברורים של מידתיות בפגיעה באזרחים, ושל החובה לבצע חקירה פלילית עצמאית, ולכן כאשר עולים חשדות למעשים פליליים – בארץ או בעולם – ישראל חייבת לבצע חקירה עצמאית, אמיתית וממצה.
"אם מדינת ישראל איננה חוקרת בעצמה את המקרים האלה, היא לא יכולה לבוא בטענות אם יחקרו אותם בבלגיה, בספרד, או בהאג, וינסו להעמיד את הישראלים לדין", מסביר קרצמר, "כי ברור שמלכתחילה החובה מוטלת על המדינה עצמה. כל המנגנונים הבינלאומיים קיימים במקרה של כשל בתפקוד המדינה".
בבוקר שבו נפגשנו, התפרסם שעל שולחן הפרקליט הצבאי הראשי החדש, אלוף איתי אופיר, ממתינים 50 תיקים הנוגעים למותם של עצירים פלסטינים במתקני כליאה בישראל. האם הפצ"ר החדש בכלל מסוגל לקדם את החקירות אחרי פרשת שדה תימן? ובהינתן שחקירות כאלה הן אתגר עצום עבור מערכת החוק הצבאית, כפי שתעיד פרשת הפצ"רית, האם יש סיכוי שהיא תחקור חשדות חמורים יותר?
לטענת קרצמר, ייתכן שדווקא בגלל שיש פצ"ר חדש, שלא היה מעורב בקבלת ההחלטות ובליווי הפעולות הצבאיות, הוא יוכל לנהל חקירות ראויות. אולם הוא נחרד לשמוע את שר הביטחון ישראל כ"ץ מצהיר מראש שהפצ"ר מונה "כדי למנוע עלילת דם נגד חיילי צה"ל". הוא רואה בכך התערבות פוליטית בהליך המשפטי. "החוק מגדיר את תפקיד הפצ"ר לחקור", אומר קרצמר. "ייתכן שבסוף יגלה שהיתה עלילת דם, אבל שר הביטחון לא יכול להניח מראש את תוצאת החקירה".
ההתערבות הפוליטית גורמת נזק לישראל לא רק בחקירת פשעי מלחמה, אלא גם בהאשמה החמורה ביותר נגד ישראל – שביצעה רצח עם. קרצמר, שלפני כשנה וחצי טען במאמר בתלם שהקייס של דרום אפריקה נגד ישראל מוטל בספק, חושש מאוד שהמנהיגות הישראלית תרמה במו ידיה לחיזוקו.
ראשית, בשל ההתבטאויות של אנשי ציבור ישראלים נגד תושבי עזה בכללותם. "האמנה הבינלאומית והחוק הישראלי קובעים שאחד ממעשי הג'נוסייד זה הסתה ישירה להשמדת עם", נזעק קרצמר. "אך פרקליט המדינה החליט לא להעמיד אף אחד לדין על הסתה, בגלל שלדבריו אין אינטרס ציבורי. לא הצלחתי להבין את זה, כשמדינת ישראל נאשמת בהפרת הסעיף הזה בדיוק, איך אין אינטרס ציבורי?".
בנוסף, הוא מצביע על אירוע נוסף שעלול לסבך את ישראל: החלטת הממשלה במרץ 2025 לעצור את הסיוע ההומניטרי לעזה – בניגוד לצו המפורש של בית הדין בהאג. "הפרת הצו של בית המשפט – היא בעצם עילה להפרת המשפט הבינלאומי", מזהיר קרצמר.
אחד הרגעים החזקים בראיון מגיע לקראת סופו, כאשר קרצמר מודה בכאב שמחוץ לישראל, התפיסה שישראל ביצעה רצח עם כבר הפכה למסגרת חשיבה שאין עליה עוררין, והוא מודאג במיוחד מכך שהתפיסה הזאת כבר אינה נחלת הקולות הרדיקליים בלבד. "מה שמטריד אותי הרבה יותר, זה מומחים למשפט בינלאומי שאני מכיר ומוקיר, שאני יודע שהם לא אנטי־ישראלים, ושמלכתחילה חשבו שאין ממש בתביעה של דרום אפריקה, והיום חושבים שיש לה קייס", הוא אומר, "זה מטריד אותי הרבה יותר, משום שאלה לא אנשים שמושפעים משיקולים פוליטיים, אלא מהערכה מקצועית. אלה משפטנים בינלאומיים רציניים – ששינו את דעתם".
אתם מוזמנים לשמוע את הראיון המלא בפודקאסט תלם. גם אם הדיון עצמו מעורר קושי. חשוב שנדע איפה אנחנו, כולנו, באמת עומדים.
