בעשורים האחרונים, בעקבות תהליכי הגלובליזציה והרצון של ממשלות למשוך תאגידים רב־לאומיים לשטחן, נוצר ״מרוץ לתחתית״ בין מדינות העולם על הזכות למסות רווחי תאגידים. המרוץ בא לידי ביטוי במתן הטבות מס מופלגות ובהורדה עקבית של שיעורי מס החברות המוטל על רווחי תאגידים – ובמיוחד על ענקיות האינטרנט. כתוצאה מכך, נפגעת היכולת של מדינות לגייס באמצעות מסים את התקציבים הדרושים להן כדי לספק לתושביהן שירותים ברמה נאותה.

גורם נוסף לירידה בהכנסות של מדינות הוא היכולת של תאגידים רב־לאומיים לבצע תכנוני מס אגרסיביים: התאגידים מנצלים את הפרצות בחוקי המס הבינלאומיים ומקימים מבנים משפטיים מסועפים, המאפשרים להם להתחמק מתשלום מס. על פי ההערכות של ארגון Tax Justice Network, היקף מס החברות שחומק מממשלות העולם בשל הירידה בשיעור המס והשימוש של תאגידים במקלטי מס הוא כחצי טריליון דולר בשנה.

על רקע זה, ארגון ה־OECD מקדם בשנים האחרונות יוזמה להטלת מס מינימלי גלובלי על הכנסות התאגידים הגדולים. כל עוד דונלד טראמפ ישב בבית הלבן, לא היתה ליוזמה היתכנות פוליטית. ואולם, עם היבחרו של ג׳ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, הושגה פריצת הדרך המיוחלת – וביוני 2021 הסכימו שבע הכלכלות המתועשות הגדולות (7G) על תוכנית היסטורית לקביעת מס חברות מינימלי גלובלי בגובה של 15%. על פי התחזית של ה־OECD, צעד זה צפוי להניב למדינות השותפות להסכם סכום כולל של כ־150 מיליארד דולר נוספים מדי שנה.

לפי התוכנית, תאגידים רב־לאומיים, שהכנסתם השנתית גבוהה מ־750 מיליון יורו ומשלמים פחות מ־15% מס במדינה שבה הם פועלים, ייאלצו להשלים את תשלום המס במדינה שבה רשומה החברה־האם שלהם – עד שיגיעו לשיעור מס המינימום הגלובלי. לדוגמה, אם תאגיד אמריקאי מחזיק בחברה־בת ישראלית המחויבת לשלם בישראל מס בגובה 6% מרווחיה, הוא יחויב לשלם מס נוסף בגובה 9% בארצות הברית בגין רווחי החברה־הבת. המטרה היא למזער את התמריץ שיש לתאגידים להסיט את הכנסותיהם למקלטי מס המציעים שיעור מס אפסי, מכיוון שממילא יידרשו להשלים את הפרש המס במדינה אחרת.

לעת עתה חתומות על היוזמה 136 מדינות, שאחראיות יחד לכ־90% מהתוצר העולמי – כולל ישראל ואירלנד, ששיעור מס החברות הנמוך שלה הפך אותה בעשורים האחרונים ליעד מועדף על תאגידים רב־לאומיים. עם זאת, למרות החשיבות של הצהרת הכוונות המשותפת, יש עוד כברת דרך עד שהיוזמה תיהפך למציאות. כדי שתיושם בפועל, כל המדינות החתומות על הצהרת הכוונות יצטרכו להצטרף במהלך השנה להסכם רב־מדינתי, הצפוי לגרור גם שינויים באמנות מס בינלאומיות ובחקיקה מקומית. בקיצור, בפני הפוליטיקאים והתאגידים המתנגדים למהלך יעמדו עוד הזדמנויות רבות לסכל אותו.

רע למדינות המתפתחות

לצד ההישג ההיסטורי, ומבלי להפחית מחשיבות הסכומים שצפויים להתקבל בזכות המס החדש, היוזמה החדשה סובלת משתי בעיות עיקריות. ראשית, שיעור מס חברות גלובלי בגובה 15% גבוה אמנם משיעורי המס האפסיים שמציעים מקלטי מס כגון איי קיימן וברמודה, ואף משיעור המס שמציעה אירלנד (12%), אבל הוא נמוך משיעור מס החברות הקבוע ברוב המדינות. לפיכך, קיים חשש ממשי שהיוזמה דווקא תתמרץ מדינות רבות להמשיך להפחית את שיעור מס החברות שלהן לשיעורים הקרובים לרף המינימום שנקבע. 

שנית, ארגוני חברה אזרחית מעריכים כי הנהנות העיקריות מהמהלך יהיו ארצות הברית וכמה מדינות עשירות נוספות. על פי ההערכות, כ־60% מהסכום שיתקבל עקב היוזמה יגיע למדינות 7G, אף שרק כ־10% מאוכלוסיית העולם מתגוררים בהן. הסיבה לכך היא שבמדינות אלה רשומות רוב החברות־האם של התאגידים הרב־לאומיים. מדינות מתפתחות ירוויחו סכומים קטנים יחסית מההכנסות החדשות – מה שינציח את האי־שוויון הגלובלי ויחזק את יכולתן של המדינות העשירות להמשיך ולעצב את חוקי המס הבינלאומיים על פי האינטרסים שלהן.

באפריל 2021, לאחר פרסום טיוטת ההצעה להחלת מסהמינימום, קבוצת מומחים הכוללת חוקרי מס וארגוני חברה אזרחית הציעה שיטה חלופית לחישוב מס המינימום הגלובלי בשם METR (Minimum Effective Tax Rate for Multinationals). הנוסחה האלטרנטיבית משקללת פרמטרים המשקפים את היקפה של הפעילות הכלכלית האמיתית של התאגיד במדינה – לרבות מספר עובדים, נכסים והיקף מכירות. יישום ההצעה צפוי להוביל לחלוקה שוויונית יותר של הרווחים שיתקבלו כתוצאה ממס המינימום, אבל נכון לאוקטובר 2021 מדינות G7 לא הביעו כל נכונות לאמץ אותה.

כך או אחרת, קביעת מס המינימום הגלובלי – אם תתרחש – תהיה ציון דרך נוסף במאבק ארוך השנים של ארגוני חברה אזרחית ותנועות חברתיות נגד התחמקות תאגידים ויחידים מתשלום מסים. בעשור האחרון נרשמו ניצחונות משמעותיים במערכה הזאת. כך, למשל, כיום יותר מ־100 מדינות מחליפות ביניהן באופן אוטומטי מידע על חשבונות זרים של אזרחיהן; יותר מ־80 מדינות מחייבות תאגידים לחשוף את זהות בעלי המניות שלהם; ולא מעט תאגידים גדולים מחויבים להגיש דו״חות המפרטים את הכנסתם בכל מדינה שבה הם פועלים. להישגים אלה השפעה ממשית על היכולת של מדינות להפחית את היקף סכומי המס שחומקים מהן.

הדילמה הישראלית

בשנים האחרונות חברות בינלאומיות גדולות הרשומות בישראל נהנו משיעורי מס חברות נמוכים ביחס למדינות אירופה וארצות הברית, בעיקר בזכות הטבות המס שמעניק החוק לעידוד השקעות הון. עקב ההטבות הנדיבות הקבועות בחוק, היו שנים שבהן חברות גדולות ורווחיות כמו ״טבע״ שילמו בישראל שיעורי מס אפסיים (ב־2012, למשל, ״טבע״ שילמה 0.3% מס בלבד). יתרה מכך, הנוסח הקודם של החוק איפשר לחברות רבות לצבור בישראל רווחים בשווי מיליארדים בלי שחויבו לחלקם כדיבידנד ולשלם בגינם מס (סכומים שזכו לכינוי ״הרווחים הכלואים״).

אבל אפילו אחרי שהחוק לעידוד השקעות הון תוקן ב־2011 ושיעורי המס הקבועים בו הועלו, חברות גדולות עדיין זכאיות להטבות מס מופלגות ומשלמות בין 6% ל־12% מס לכל היותר. לא אחת שיעורי המס האפקטיביים שלהן אף נמוכים מכך. על פי ההערכות, ישראל צפויה לקבל כ־583 מיליון דולר נוספים מדי שנה כתוצאה מהחלת מס המינימום. עם זאת, נראה שמדובר בהערכת יתר: החברות־האם של רבים מהתאגידים הבינלאומיים הפועלים בארץ רשומות במדינות אחרות, ולכן השלמת המס שתידרש מהם תשולם במדינות אלה ולא בישראל.

כדי למנוע זאת, הממשלה תצטרך להחליט אם לקחת את הסיכון להותיר על כנם את שיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון או להעלות אותם ל־15% ולהסתכן בהרתעת חברות חדשות מכניסה לשוק. מכל מקום, חשוב לזכור שהפעילות העסקית של חברות בינלאומיות בישראל אינה נגזרת משיקולי מס בלבד אלא גם, ואולי בעיקר, מאיכות ההון האנושי של היזמים והעובדים בארץ, מהתשתיות של מדינת ישראל ומהיציבות הפיננסית שהיא מספקת. לכן מוקדם לדעת כיצד יפעלו תאגידים אלה אם ישראל תחליט להשוות את שיעור המס המקומי למינימום הגלובלי החדש.

על מורן הררי

עו"ד מורן הררי היא מנהלת תחום סודיות פיננסית וחוקרת בכירה בארגון Tax Justice Network.

על פרויקט הרעיונות הגדולים של תלם

מהתחממות כדור הארץ, דרך מגפת הקורונה ועד האי־שוויון הכלכלי – רשימת האתגרים שניצבים בפני האנושות במאה ה־21 הולכת ומתארכת מיום ליום. אל מול המציאות הזאת, השמאל חווה בשנים האחרונות התחדשות רעיונית שמציידת תנועות חברתיות ונבחרי ציבור בסדר יום פוליטי חדש ונועז. מערכת "תלם" פורסת בפניכם עשרה מהרעיונות והצעות המדיניות החשובים ביותר שכוחות שמאליים מקדמים כיום בעולם. לרשימת הרעיונות המלאה לחצו כאן.