הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
דימוי: עדי רמות
הלוקיישן שנבחר הוא נקודת התצפית מעל קדומים. טופז לוק ניגב את אגלי הזיעה מראשו, שלף את האייפון שלו והעמיד אותו על החצובה.
"אדוני ראש הממשלה אתה יכול להתחיל".
בנימין נתניהו היישיר מבט למצלמת המכשיר הסלולרי והתחיל לירות: "אזרחי ישראל. אני מביט פה על נוף קדומים ואני נרגש. בזכותכם, מיליוני ישראלים שהצביעו לגוש הימין בבחירות האחרונות, הצלחנו למנוע ממשלת שמאל מסוכנת שהיתה מקימה כאן מדינה פלסטינית ומוסרת חלקֵי מולדת. ועכשיו, יש לנו סוף סוף הזדמנות להקים ממשלה לאומית יציבה לארבע שנים, ממשלת ימין אמיתית! ממשלה שתעשה רפורמות מרחיקות לכת, תקים עוד ועוד יישובים… לא מרגש?".
בנקודה זו חיוכו הענק של נתניהו התחלף בין רגע במבט קודר: "לצערי, ואני אומר את זה בכאב רב, יושב ראש מפלגת ה… ציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', החליט למנוע הקמת ממשלת ימין – אך ורק מסיבות אינטרסנטיות. שלא ימכור לכם סיפורים, יש כאן ניסיון סחיטה פוליטית לג'ובים ותפקידים. בצלאל, אני פונה אליך באופן אישי: מה יותר חשוב לך – התגשמות חזון הנביאים או עוד סגן שר במשרד החינוך?".
"קאט", הכריז לוק. "יש לנו את זה".
פילטר עדין יעטר את הפריים באמצעות תוכנת העריכה של האייפון, והסרטון ישוגר לכל הפלטפורמות האפשריות. הוא יטורגט בעיקר לבייס של הציונות הדתית, רגע לפני כניסת השבת, במטרה שיפעילו במהלכה לחץ על סמוטריץ' להתגמש בדרישותיו. המנדט שהטיל נשיא המדינה יצחק הרצוג על נתניהו להקים ממשלה יפוג ביום ראשון בחצות – וגבעת סמוטריץ' אינה עונה.
"יבוא", קרא סמוטריץ'. רגליו הכבדות של בן גביר צעדו לתוך לשכתו בכנסת.
"נו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הם כבר חלק מגוש השמאל?", סמוטריץ' שאל בעליצות.
פניו של בן גביר נותרו חתומים. "הם הורגים אותי בצלאל, הורגים". כשהרים את ראשו, הבחין בן גביר שעל שולחן העבודה של עמיתו מונחים שני ספרים: האוטוביוגרפיה של נתניהו ו"צופן נתניהו" של מזל מועלם.
"אל תתרגש, איתמר, נראה לך שעליי אין פוסטים ממומנים, לא לתת לי להיות שר הביטחון? ראית מה יאיר נתניהו צייץ עליי? עזוב, הם בלחץ כי הם יודעים שאנחנו, בניגוד אליהם, לא מבלפים. בדיוק כמו שהיה עם רע"מ – והיום כולם יודעים שצדקתי. הרי אם הייתי נותן שמנסור עבאס יהיה שר בממשלת נתניהו, הערבים היו בבחירות האלה עם 70 אחוז הצבעה, וגם חד"ש וגם בל"ד היו עוברות! סמוך עליי".
"בסדר, אבל…".
"יש פה רגע נדיר איתמר, כל הכוכבים הסתדרו בול, יש פה הזדמנות לטפל במערכת המשפט, במשילות, להסדיר את ההתיישבות… בגלל שביבי תלוי בנו ככה, יש הזדמנות לתיקון היסטורי שייזכר לדורי דורות".
"אני, אחרי מה שהוא אמר לנו בקינג דייויד – שהוא לא באמת בונה על ביטול של המשפט – כבר מתחיל להאמין לו שהוא סגר פלאן בי עם גנץ ובוז'י, תמורת חנינה".
סמוטריץ' הניח את ידו על הספר של נתניהו. "תראה, לבטל את המשפט זאת הכרזת מלחמה וביבי לא יוצא למלחמות. הוא מחכה שאחרים יוציאו לו את הערמונים מהאש. אז יהיה איזה משחק לתקשורת, הוא יעשה כאילו הוא מבקש מהיועמ"ש החדש שאם מבטלים את סעיף הפרת האמונים והמרמה זה לא יחול עליו, היועמ"ש כמובן לא יסכים וזהו. הכל הצגה".
"לא יודע בצלאל, לדעתי הוא הולך עם גנץ, ראיתי את המבטים שהחליף איתו אז באולפן. שמע, מבחינתו הוא צריך להיות משוגע לא לעשות את זה – ראית את הסיפור של הדירוג אשראי, והעצומה של ההייטקיסטים, והראיון עם ביידן, והפרעות ביו"ש…".
"כן, איתמר, על זה הוא ילך לכלא. ממש. הבנאדם שאכל במסעדה ב-100 אלף שקל – יישן עם סקביאס בשביל להציל את דירוג האשראי של ישראל. עזוב. חוץ מזה שבני לא ילך איתו בחיים – זה הכל ספין כדי ללחוץ עלינו להתקפל בדרישות שלנו".
"לא יודע בצלאל, הוא תמיד צעד לפנינו".
"אין, הפעם הוא תלוי בנו על מלא. אין מועד ב'. תחשוב איתמר – משפטים, ביטחון, ביטחון פנים ו… 'תוכנית חוק וצדק'".
בן גביר הנהן.
סמוטריץ' המשיך. "גנץ לא יקרה, עליי. אז ממה אתה מפחד? שישלחו לך מחוץ לבית את רמי בן יהודה וההוא, נו, הבונגיל הזה – זרקא? נראה לך שהם יגיעו לקריית ארבע, אלה? הם חכמים רק על שמאלנים בגשרים".
"תקשורתית – איך מסבירים את זה לציבור?".
"סגרתי עכשיו אצל בן ועמית, אותך אני צריך אותך על מיוט כרגע".
"תן לי על זה לילה. רוצה להתייעץ גם עם ברוך".
"חזקי?".
"מרזל".
"אני עובר כאן על סעיפי התוכנית הבאמת מרשימה שלך", פתח עמית סגל את הראיון עם סמוטריץ' ב"פגוש את העיתונות", "רפורמה של הפרקליטות, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים, שינוי שיטת בחירת השופטים, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות על החלטות נבחרי ציבור, חוק צרפתי רטרואקטיבי לראשי ממשלה ושרים, חוק חיזוק שלמות המשפחה – על זה אולי תרחיב אחר כך באופן פרטני – וכמובן, ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים. אז אני מסתכל על כל זה ועולות בי שתי שאלות. דבר ראשון, הכל כבר נדון, שום דבר לא חדש, אתה בעצמך הצגת תוכניות די דומות בעבר, וכלום אפּעס לא קרה, אז מה נשתנה? רגע. והדבר השני: נניח שנתניהו הסכים לדרישה שלך, שכל סעיפי התוכנית יועברו במלואם בחקיקה בתוך 100 ימים מהשבעת הממשלה החדשה – מה הערבויות שלך שהוא אכן יקיים את ההסכם? הרי לא תפרקו את על זה הממשלה, אחרי שכבר מוניתם לשרים, נכנסתם ללשכות יפות, קיבלתם אאודי A8…".
"אני שמח ששאלת, עמית", סמוטריץ חייך. "ראשית, מה השתנה? המון. יש לנו בפעם הראשונה 62 ח"כים להקים איתם – איך ביבי קרא לזה? – ממשלת ימין על מלא. בלי לבני, גנץ, אני יודע…".
סגל: "כחלון".
סמוטריץ': "אתה אמרת, וכן, גם כל מיני אנשים בתוך הליכוד שצריך להגיד את האמת – תיקון מערכת המשפט לא היה אף פעם בראש מעייניהם".
סגל חייך חיוך רחב: "אני מניח שזה גם עוזר שיובל שטייניץ למשל, שאשתו שופטת בעליון, כבר לא ח"כ בליכוד".
סמוטריץ': "אני לא נכנס לשמות ולא צריך לעשות עכשיו תחקיר אירוע למה במשך 15 שנות שלטון נתניהו זה לא קרה, כדי להבין שיש פה הזדמנות… הזדמנות… חסרת תקדים, יוצאת דופן".
סגל: "אוקיי, ומה בדבר הערבויות, אדוני השר המיועד סמוטריץ'".
סמוטריץ': "אז פה אני יכול לגלות לך מתוך החדר, שעל זה בדיוק המחלוקת בימים האלה – אנחנו מתעקשים שבהסכם הקואליציוני יהיה סעיף שאומר שבמקרה שתוכנית 'חוק וצדק' לא תעבור במלואה בתוך 100 יום מהשבעת הממשלה – הולכים לבחירות, כאשר ראש ממשלת המעבָר ממונה משורות מפלגת הציונות הדתית. עמית בוא, הגיע הזמן שהימין ימשול וגם אתה יודע את זה".
"גם אני כמו עמית עברתי על סעיפי התוכנית", התפרץ בן כספית לשיחה, "ומה שאתה מציע כאן זה ממש שינוי של הדי-אן-אי של המקום הזה, ואני רוצה לשאול אותך, עזוב שנייה פוליטיקה, במישור האישי: הרי מדינת ישראל היא נס, למרות כל הבעיות ויוקר המחייה והמצב הביטחוני וכל זה, זה מקום נפלא, מקום שבסופו של יום טוב לחיות בו – אתה לא מפחד להרוס את הכל?".
"בן, זאת אולי הפעם הראשונה שאתה ואני מסכימים על משהו. כן, מדינת ישראל היא נס, כן, היא מקום נפלא והיא תהיה מקום עוד יותר נפלא אחרי שהתוכנית שלי תעבור והכוח, שבשנים האחרונות היה בידיים של פקידים ושל אליטה משפטית שמאלנית, יחזור לאנשים הנפלאים שחיים פה. על זה היו הבחירות האחרונות, וזה מה שהעם בחר".
[לאחר שלושה שבועות]
"כולם כאן? אתם שומעים אותי?", פתח נציג הדגלים השחורים את פגישת הזום של כל הארגונים שהיו חלק ממה שזכה בשעתו לכינוי "מחאת בלפור".
בריבועים הקטנים לאורך ורוחב המסך נראו ראשים מהנהנים בהכנעה.
"קודם כל אני רוצה לברך על החזרה של סדי בן שטרית למחאה המתגבשת. אני יודע שלרבים מאיתנו היה קושי עם ההתנהלות של סדי בתקופת הקורונה, אבל מה שעומד עכשיו על הפרק הרבה יותר דרמטי ואני שמח על הסולחה".
"אוהבים אותך, סדי", נשמעה קריאה מאחד הריבועים.
"היום בערב אנחנו חוזרים להפגין בבלפור כשזאת בעצם ההפגנה השנייה מאז שהוקמה הממשלה הנוראית הזאת. תראו, אני לא חושב שיש פה אחד שההפגנה בשבוע שעבר במוזיאון תל אביב לא הפתיעה אותו – גם בכמויות אנשים, וגם באנרגיות המטורפות… אבל אני גם לא חושב שיש אחד שחושב שהסיפור הערב יהיה דומה".
הריבועים הנהנו.
"אז אנחנו גם חשבנו לשנות כמה דברים ביחס לתוכניות המקוריות. דבר ראשון, בעקבות כל מה שהיה אתמול בשייח ג'ראח והמעצר של איימן עודה, עלה הרעיון להתחיל את ההפגנה בתהלוכה שתצא ממגרש הרוסים, ששם עודה עצור, ותצעד עד בלפור…".
"סליחה, אני רוצה להגיד משהו בבקשה".
"כן, בטח. דברי".
"מה שקרה אתמול בשייח ג'ראח לגמרי חמור, וכמובן תנחומיי למשפחות ההרוגים הפלסטינים. שמעתם את אברמוביץ' באולפן שישי, זה היה חיסול ממוקד של עודה, בן גביר הרי רק חיכה להזדמנות שעודה, שאני מוקירה ואוהבת, כבר לא יהיה ח"כ עם חסינות והוא יוכל להוריד פקודה לפרק אותו. אבל, עם כל הכבוד, אני לא חושבת שצריך לערבב בין המחאות. הצפי שלנו הוא ל-100 אלף מפגינים מחר, ואם נהפוך את זה למחאת שמאל – הרבה תישארנה בבית, לדעתי. המון".
הריבועים הנהנו בהסכמה.
"חברים, אם משהו יגרום לאנשים לא להגיע הערב להפגנה, זה הראיון שבן גביר עשה בחמישי בערוץ 14. באים אליי מלא אנשים ואומרים שהם מפחדים להביא את הילדים שלהם להפגנה. הרגעתי אותם שאנחנו עדיין בישראל, לא באיראן או ברוסיה, אבל ממש לא כולם משתכנעים, אם כבר להפך".
[48 שעות קודם לכן]
"ערב טוב לשר לביטחון פנים איתמר בן גביר".
"ערב טוב, מר בועז גולן היקר".
"קודם כל ברכות על התפקיד".
"תודה תודה, בעזרת השם נעשה ונצליח".
"אתה יודע איתמר, אני רואה את התמונות המזעזעות מהפגנת השמאל הקיצוני שהתקיימה בשבת בתל אביב – חסימות כבישים, אלימות נגד שוטרים, שלטים מזעזעים, הסתה של ממש – והכל נגד מממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי ומחוקקת חוקים לתיקון מערכת המשפט – שוב: באופן דמוקרטי – ואני תוהה לעצמי: מה היה קורה אם אלו היו מפגינים חרדים, אתיופים, או צעירים מההתיישבות? גם אז המשטרה היתה מטפלת בהם בכפפות של משי?".
"בועז, תאמין לי, אני מזועזע בדיוק כמוך ואפילו יותר. אנחנו בעד דמוקרטיה ובעד הפגנות אבל אלו לא הפגנות. זה אירוע של הסתה ושל פריקת כל עול. ולמשטרת ישראל – שממה שהתרשמתי בשבועות האחרונים, היא גוף רציני עם אנשים מצוינים – לוקח כנראה זמן לשנות דיסקט, כמו כל גוף גדול. לכן הנחיתי את המפכ"ל שיותר לא תהיה איפה ואיפה, אלא יחס שווה, ולא משנה אם זה מפגין יהודי או ערבי או יוצא אתיופיה…".
"עזוב אותי סיסמאות, מה זה אומר בפועל? אנחנו יודעים שהם מתכננים הפגנה גדולה בירושלים בשבת לקראת ההצבעה על חבילת החוקים שהבאתם – הפגנה שהמשטרה מסרבת כרגע לאשר בתוואי שהמפגינים רוצים לצעוד בו – אז מה הולך להיות? תהיה יותר אכיפה? יותר מעצרים? יותר מודיעין? איך משטרת ישראל מתכננת להתמודד עם אירוע של הפרת חוק בהיקף כזה?".
"בועז ידידי, אני לא אכנס לפרטים מבצעיים, אנחנו לא רוצים לגלות למפגינים מה אנחנו מתכננים להם. אני יכול להגיד רק כך: אם ההפגנה באמת תתקיים בלי אישור, משטרת ישראל תעשה כל שלאל ידה כדי לשמור על החוק והסדר. ואם זה אומר לעצור כל מי שיתקרב עד מרחק של מטר לשוטר או שוטרת – הוא ייעצר. והכי חשוב – אף אחד לא יתקרב אפילו 100 מטר לבית ראש הממשלה בבלפור, אם צריך גם יופעלו אמצעים מיוחדים לפיזור הפגנות".
"אתה יכול להביט להסתכל לצופים בבית ולהגיד להם שאתה, איתמר בן גביר, השר לביטחון פנים, לא תיתן לניסיון ההפיכה של השמאל לקרות, שאלה לא דיבורים ריקים?".
"תאמין לי בועז ידידי, הפעם אלה לא איומים ריקים, זה הדבר האמיתי וזאת רק ההתחלה".
על אייל דץ
במאי ומפיק סרטים וסדרות דוקומנטריות.
