04: על פרשת דרכים
איך הפך הסיפוח לאיום על ישראל - ואילו רעיונות צריך להציע במקומו?
על פרשת דרכים | דבר העורכים
22.06.2021 | טל ויינטראוב ואדם רז זה הנושא הכי חשוב. זה הנושא הכי עמום. זה הנושא המרכזי שלפיו נבחר איזה פתק לשלשל בקלפי. זה הנושא שלכולנו יש בו דעה. זה הנושא שלחלקנו כבר אין ממש מושג מה להגיד עליו. לפני עשור, הרעיון של סיפוח חד צדדי בגדה המערבית עוד נחשב לשולי השוליים בצד הימני של השדה…הבטחתם יונה
10.08.2020 | שלמה ברום
הסכמי אוסלו נחשבים לאות הקין של הסכמי השלום בהיסטוריה הישראלית. היותם הסכמי ביניים והצלחת הסלוגן "אל תתנו להם רובים" רק חיזקו את הרושם הזה. אבל היכרות מעמיקה איתם, מלמדת לא רק שהתמונה מורכבת יותר אלא שהם היו ועודם הדרך לדמיין מציאות אחרת
התחברות מרחוק
10.08.2020 | רוב גייסט פינפולד
היא הורידה את מספר הנפגעים הישראלים, נעשתה בתיאום הדוק עם האמריקאים תמורת ערובות שמומשו, והיתה תוצאה של אסטרטגיה מחושבת ולא של גחמה פוליטית של כמעט נאשם בשחיתות. הימין הצליח לקבע אותה ככישלון נחרץ בדעת הקהל הישראלי, אבל ההתנתקות מעזה היתה הצלחה
מותו של האליבי הישראלי
14.07.2020 | מיכאל ספרד
לאורך עשרות שנים טענה מדינת ישראל כי השליטה הצבאית בשטחים ושלילת זכויות האזרח של הפלסטינים הן עניין זמני בלבד, ולכן לא ניתן להתייחס אליהן כאפרטהייד. ואז הגיעה ממשלת נתניהו הרביעית – ואיתה סיפוח הגדה
שובר שוויון
10.08.2020 | מיכאל מנקין
למרות קווי דמיון בהצעות הקונקרטיות והמילים המטושטשות שנבלעות בקלות בגרון, האידיאולוגיה שמאחורי גישת צמצום הסכסוך ברורה מאוד: המשך השליטה של ישראלים על פלסטינים. שמאלנים שמאמינים בשוויון לא יכולים לעמוד מאחוריה
מפת הדרכים
05.08.2020 | אבישי בן ששון-גורדיס, ש"י אגמון
מה עומד מאחורי הטענה שההתנחלויות תורמות לביטחון? האם יש היגיון בגישת "ניהול הסכסוך" של נתניהו? ומה רע כל-כך בסיפוח קטן בשטחים? קריאה מודרכת במפה האידיאולוגית של הוויכוח המדיני-ביטחוני בישראל
המדינה שבדרך
10.08.2020 | עדאל שדיד
רוב התומכים בפתרון שתי המדינות לא מכירים כמעט את המתרחש במה שהייתה אמורה להיות המדינה הפלסטינית העצמאית ובחיי תושביה. מוסדותיה, שנבנו לאורך עשורים, מאיימים עכשיו להפוך לאגדה. רוב האחריות מוטלת על ישראל, אבל מעשיה של הרשות הפלסטינית הופכים גם אותה לאשמה
היום שאחרי טראמפ
27.07.2020 | מייקל קופלו
ג׳ו ביידן הוא דמוקרט מתון וזהיר שהיה מעדיף להעביר את הנשיאות שלו – אם תהיה כזו – בכמה שפחות עימותים עם ישראל. המהלכים הפרועים של קודמו, שאיפות הסיפוח של נתניהו, והתחזקות האגף השמאלי במפלגה שלו יקלקלו לו כנראה את התוכניות
התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי
10.08.2020 | ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, קסניה סבטלובה, נדב תמיר, ד"ר רועי קיבריק
כבר שנים שנבואות הזעם על התרסקות המעמד הבינלאומי של ישראל אינן מתממשות. האם כל זה הולך להשתנות בעקבות סיפוח השטחים?
מזרח תיכון חדש
10.08.2020 | אסף דוד
האביב הערבי הוריד את קרנה של הדת בפוליטיקה, חיזק את מוסד המדינה והוליד את האזרח הערבי, אך הוא הכה קשות בתמיכה בפלסטינים בקרב מדינות ערב והותיר אותם לבד לגורלם. הלאומיות הפלסטינית אומנם שרויה במצוקה חריפה, אך בלעדיה לא ייכון שקט בר-קיימא בין הים לנהר
אסטרטגיית יציאה
10.08.2020 | יהודה שאול
עמוס עוז קרא לו "התנגשות טרגית בין צודקים לצודקים", אבל בניגוד לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הכיבוש נתון לשליטתה המוחלטת של ישראל. מפתרון למצוקת הדיור החרדית ועד להעברת הסמכות לרישום האוכלוסין הפלסטיני – למדינה יש דרכים לסיים את הכיבוש בלי לפגוע בביטחון אזרחיה
אף אחד לא מדבר על צדק
10.08.2020 | עינת רונן
סבבי המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים התמקדו תמיד בהיבטים מעשיים של סוגיות הליבה, אבל האפשרות לדמיין שתי מדינות שחיות זו לצד זו בשלום עוברת דרך שני עמים שמחויבים לבניית אמון ביניהם. זה יקרה רק כשסוגיות של צדק מעברי יעלו על השולחן
שמאלני כל העולם - התאחדו
10.08.2020 | נמרוד גורן
על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס אידיאולוגי וכך למקסם את כוחו ולהגדיל את השפעתו הפוליטית
אומרים לנו שיש התנתקות אחרת
09.08.2020 | עינת וילף ושני מור
מקובל לחשוב שמדיניות ישראל בשטחים כללה רק שני מודלים של פעולה: עם אזרחים ועם צבא – כמו בגדה המערבית, או בלי אזרחים ובלי צבא – כמו שנעשה בעזה. אבל בצפון השומרון יישמה ישראל מודל שלישי ומוצלח. זו ההתנתקות שכדאי לשכפל בעתיד
אבן דרך
10.08.2020 | אבא אבן
בתחילת שנות ה-70 נערך דיון סוער במפלגת העבודה על עתיד השטחים הכבושים. אבא אבן, הדיפלומט מספר אחת שניסוחיו הרהוטים היו מקור לבדיחות רבות, העמיד בו טיעונים בהירים בזכות עקרונותיה של אסכולת הפשרה, אמו הורתו של פתרון שתי המדינות