שנתיים אחרי המהפך של 1977, היתה תנועת העבודה במשבר. הדיונים שקיימו דמויות מרכזיות בה עסקו לא רק ב"בעיה של השמאל", אלא גם בשאלת האלטרנטיבה שעליה להציב למפלגת השלטון. ליצחק בן-אהרן, ממתנגדיה החריפים של תפיסת הממלכתיות, היתה תשובה ברורה לשתי השאלות